מן המפורסמות היא ההבנה שאי-נחת מתפקוד מוסדות אקזקוטיביים מהווה חלק בלתי נפרד ממהותו של משטר דמוקרטי. לכאורה, קיום הדמוקרטיה אמור היה לבטל או לחילופין לצמצם אי-נחת זו, שכן בידי האזרחים – "הלקוחות" של אותם מוסדות – מכשיר אפקטיבי לתיקון העול על ידי החלפת השלטון בבחירות.
השליטה הפוליטית על הצבא היא מעוגניו של המשטר הדמוקרטי. עיקרון זה אומץ אל תוך הדמוקרטיה הישראלית עם התגבשותו הפוליטית של "היישוב" בשנות ה-20 של המאה הקודמת. מאז ועד עתה, העיקרון כי הכוחות המזוינים כפופים למרות פוליטית השתרש בתרבות הפוליטית הישראלית. עיקרון זה תורגם לעיצוב הסדרים מוסדיים שהקטינו את הפוטנציאל לפעולת הצבא בניגוד להנחיית הדרג המדיני.
רוב החוקרים מסכימים כי קיים משטר זכויות אדם איתן בזירה הבינלאומית, אך הם אינם תמימי דעים כשהדבר נוגע בשאלה האם ובאיזה תנאים יש למשטר זה השפעה של ממש על מדיניותן של מדינות ועל התנהלותן בפועל. במאמר זה אנו טוענים כי אחד הנושאים שמקומם נפקד בוויכוח זה הוא הכלכלה הפוליטית של ארגונים לא-ממשלתיים, אשר עוסקים בזכויות אדם וממלאים את התפקיד המרכזי במשטר הזכויות.
תכליתה של המנהיגות המדינאית במדינה ואחריותה המובהקת היא להבטיח את הביטחון הלאומי, המוגדר כהגנה על קיומה של האומה ועל האינטרסים החיוניים שלה. לאיומים על קיומה של מדינה ואומה משמעות פיזית ופוליטית כאחת, בעוד שאיומים על ביטחון המדינה הם איומים על שלום אזרחיה, שלמותה ועל ריבונותה, הרי שאיומים על ביטחון האומה הם איומים על הזהות הלאומית ועל הלגיטימציה לקיומה כישות לאומית.
כיום ישראל נהנית ממשק משגשג אשר זוכה לדירוג גבוה מסוכנויות בינלאומיות לדירוג אשראי וסקטור היי-טק פורח המוכר בכל רחבי העולם. אולם חלק גדול ומתרחב של האוכלוסייה בישראל חי בעוני וללא ביטחון תעסוקתי. המדינה מכירה בקשייהם של מיעוטי היכולת, מנסחת עבורם תוכניות להטבת תנאיהם של השכירים ומבטיחה הגדלת התקציב לקבוצות הזוכות לתמיכה ציבורית או תקשורתית. יחד עם זאת, קיים פער משמעותי בין הבטחות הממשלה לבין התנאים בשטח.
במהלך מבצע "עופרת יצוקה" נראה היה כי הישגי המלחמה או כישלונה עשויים היו להכריע את הבחירות. הפופולאריות של אהוד ברק עלתה מעשרה מנדטים ל-16 וניכר היה כי מגמה זו אף תימשך לאחר בירור ההישגים. אולם מיד עם שוך ההפצצות, מי שנסק היה אביגדור ליברמן, שזינק מ-12 ל-19 מנדטים. לאחר הפסקת האש, איש לא דיבר על הישגי המבצע ושגיאותיו. גם הנזקים שנגרמו לפלסטינים בעזה ולישראל בדעת הקהל העולמית לא נידונו.
כאשר דנים בשאלת איכותה של הדמוקרטיה הישראלית, מקובל להניח את עצם העובדה שישראל (בלי השטחים) היא מדינה דמוקרטית כמובנת מאליה, ומכאן למנות את חולשותיה ואת פגמיה של דמוקרטיה זו. ואכן, יש מה למנות. אולם אין שום דבר מובן מאליו בעצם קיומה של הדמוקרטיה בישראל.
