תרבות פופולארית היא עניין של פוליטיקה (Street, 1997), תוצריה מהווים תוצאה של שלל כוחות חברתיים המווסתים טעם, רגשות, תחושות, ערכים ואמונות (1984, Bourdieu). מנגנוני ניהול תרבות הם אסטרטגיות פוליטיות התופסות תרבות זאת כמקבעת, או כחותרת, תחת אינטרסים פוליטיים מובהקים.
החברה הישראלית חיה בסכסוך מהסוג ה"בלתי נשלט" (intractable conflict) אשר מערב מציאות קשה הכוללת מצוקה וכאב (בר־טל, 2007). במצב שכזה, החברה מפתחת מערכת אמונות חברתיות (societal beliefs) המפרשת את המציאות ומחזקת את היכולת לשרוד ולהתמודד עם קונפליקט מסוג זה.
האם על הצבא הישראלי, המבוסס על גיוס חובה, להפוך לצבא מקצועי? שאלה זו נמצאת במרכזו של דיון ציבורי מזה 15 שנה. את הדיון פתח שמואל גורדון (1993) במאמר שפורסם במערכות, שבו הוא קרא לצבא להחיל גיוס בררני. כך גם כהן וסולימאן (1995) טענו שלאור השינוי המשמעותי באופי האיום הגיאו־פוליטי, ובהיעדר קונצנזוס סביב פעולתו של הצבא, יהיה יתרון לצבא מקצועי שאיננו נאלץ להתמודד עם הלחצים החברתיים מימין ושמאל.
"אי־אפשר להגזים במשמעות היעדרותה של מפ"ם מהממשלה הראשונה, המעצבת של מדינת ישראל. דן הורוביץ, 'משתתף־מתבונן' בר־סמכא, תלה בכך את הסיבה להיעדר חוקה במדינה, לירידת מעמדה של ההתיישבות העובדת והחלפת האתוס החלוצי של היישוב באטטיזם פשטני" (צחור, 1997 : 188-9). מקובל שהתנועות הקיבוציות הראשיות, הפדרציות של הקיבוץ המאוחד (להלן: קבה"מ) והקיבוץ הארצי (קבה"א) היו תמיד שמאלניות ומעריצות של ברית המועצות, אולם מחקר מפורט חושף שעד 1937-9 הן שללו את הערצתה, ומאותה עת מנהיגיהן יצחק טבנקין ומאיר יערי (בהתאמה) דחפו להערצתה.
הספרות המחקרית בנושא ההשפעות החברתיות והפוליטיות של האינטרנט גדושה בתיאורי מקרה שבהם ארגונים ממשלתיים, מפלגות, תנועות חברתיות ואף יזמים פרטיים התבססו על הרשת כמצע לארגון פעילות קולקטיבית, המבוזרת בקרב מספר רב של גולשים (Chadwick, 2006; Shirkey, 2008; Flanagin, Stohl & Bimber, 2006 Bimber, 2003; Benkler, 2006) אולם ראייה זו של האינטרנט, כמבסס את גיבושם וליכודם של מוסדות פוליטיים תוך כדי רתימת הגולשים, היא חלקית ולא מספקת.
חיבור זה מבקש לבור את התבן מן הבר בעניין העימותים התכופים שעלו בעשור האחרון בין האקדמיה הישראלית למדינה, ולהעמיד עימותים אלה על יסודות פשוטים בהקשר לרקעם ההיסטורי. החיבור נוגע במקרי מבחן רבים ומציג בפני הקורא שפע מסמכים אקטואליים ורלוונטיים. חלק א' מתגדר בבירור מושג "החופש האקדמי" של המוסד, והרי זה שער כניסה מצוין לכל דיון בנושא.
