דניאל בר־טל
פרופסור לחקר התפתחות הילד וחינוכו, בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל־אביב.
תחומי מחקרו נוגעים בפסיכולוגיה חברתית־פוליטית והוא מתמחה בחקר אספקטים
פסיכולוגיים של סכסוכים ותהליכי שלום. הוא שימש כנשיא החברה הבינלאומית
לפסיכולוגיה פוליטית. כתב וערך יותר מעשרים ספרים ופרסם יותר ממאתיים מאמרים
ופרקים בספרים. זכה בפרסים בינלאומיים שונים על עבודתו המדעית, כולל בפרס
לסוול (Lasswell) של החברה הבינלאומית לפסיכולוגיה פוליטית בגין תרומתו המדעית
המיוחדת לפסיכולוגיה פוליטית.
ישראל דויד
פרופסור למתמטיקה וחקר־ביצועים במחלקה להנדסת־תעשיה וניהול באוניברסיטת
בן־גוריון בנגב. בעל תואר ראשון, שני ושלישי מבית הספר למתמטיקה באוניברסיטת
תל־אביב, ותואר שני במקרא מאוניברסיטת תל־אביב. שירת אחת עשרה שנים בצה"ל,
בעיקר בתפקידי מו"פ לחילות השדה. כותב בענייני אקדמיה בבמות שונות. אתר אישי:
bgu.ac.il/~idavid
גל חרמוני
דוקטורנט לקולנוע באוניברסיטת תל־אביב. מרצה לקולנוע באוניברסיטת תל־אביב
ובמכללה האקדמית ספיר. עוסק בחקר הקולנוע והמוזיקה הפופולרית. מאמרו האחרון
יחד עם נורית גרץ הינו: , “In the Trail of War and Guilt,” In: Alina Molisak
Shoshana Ronen, (eds.), Polish and Hebrew Literature and National Identity,
Warsaw: Elipsa. מאמרו הקרוב יחד עם אודי לבל הינו: ”Politicizing Memory: An
.Ethnographical study of a Remembrance Ceremony,” Cultural Studies
אזי לב־און
ראש מכון המחקר למדיה חדשים, חברה ופוליטיקה, וראש בית הספר לתקשורת במרכז
האוניברסיטאי אריאל בשומרון. לב־און חוקר את ההשפעות הפוליטיות והחברתיות
של רשת האינטרנט, ומשתמש לצורך כך במגוון שיטות כגון ניסויי מעבדה, ניתוחי
קישוריות וסקרים.
אודי לבל
מרצה בכיר לפסיכולוגיה פוליטית וליחסי צבא־חברה, המרכז האוניברסיטאי אריאל;
חוקר במו"פ אזורי שומרון ובקעת הירדן. עוסק בחקר השכול, הזיכרון הציבורי ויחסי
צבא וחברה. בין פרסומיו: מאמר העוסק בהשלכות החשש משכול ונפגעים על מדיניות
הביטחון: “‘Casualty Panic’: Military Recruitment Models, Civil-military Gap
and their Implications for the Legitimacy of Military Loss,” Democracy and
Security 6(2), 2010. pp. 183-206. מאמר על השפעת תופעת הסרבנות על מדיניות
הביטחון: לבל, א. "'שמאל ימין שמאל' — סרבנות מאורגנת ככלי לעיצוב מדיניות
הביטחון בתקופת ממשלות הליכוד", בתוך: דיסקין, א. (עורך). 2010 . מאלטלנה עד
הנה: גלגולה של תנועה — מחירות לליכוד מרכז, ירושלים: מורשת מנחם בגין והוצאת
כרמל, עמ': 228-254.
מנחם מאוטנר
פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה למשפט אזרחי השוואתי ולתורת המשפט על
שם דניאל רובינשטיין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל־אביב. מאוטנר חיבר
חמישה ספרים, ערך שישה, ופרסם למעלה משבעים מאמרים בישראל, בארצות הברית
ובבריטניה. ספרו האחרון הוא Law and the Culture of Israel (Oxford University
Press, 2011). בימים אלו הוא מחבר ספר בנושא התיאוריה הפוליטית של הרב־תרבותיות.
אורלי פרידמן
המנהלת האקדמית של התכנית ללימודי חו"ל בבלקנים School for International
Training (SIT) Study Abroad Program in the Balkans (Peace and Conflict
Studies in the Balkans) ועומדת בראש המכון לחקר קונפליקטים השוואתי בבלגרד
Center for Comparative Conflict Studies (CFCCS), at the Faculty of Media
and Communications (FMK) . פרסומיה האחרונים כוללים את המאמרים הבאים:
“’It Was like Fighting a War with Our Own People’: Anti-War Activism in
Serbia during the 1990’s” (Nationalities Papers 39/4, 2011); “Breaking
States of Denial: Anti-Occupation Activism in Israel after 2000” (Genero
10/11, 2007); “Alternative Voices in Public Urban Space: Serbia’s Women in
Black” (Ethnologia Balkanica 10, 2006); “Structured and Unstructured Daily
Encounters in Kosovo” (Forthcoming).
בתיה צוריאל
בוגרת המחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האוניברסיטאי אריאל. תלמידה לתואר שני
במחלקה להוראת האנגלית בסמינר לוינסקי לחינוך. בלימודיה התמחתה בחקר יחסי
הזיכרון הציבורי והמוזיקה הפופולארית.
נטע־לי קולונימוס
סיימה תואר ראשון בהיבטים התפתחותיים בחינוך וספרות אנגלית
בשנת 2003 ובהמשך השלימה תואר שני בייעוץ חינוכי ותעודת הוראה באנגלית בשנת
2006 . כעת היא סטודנטית לתואר שלישי באוניברסיטת תל אביב ועוסקת במחקר על
התפתחות פוליטית אצל מתבגרים. כמו כן, היא עובדת כיועצת, מחנכת ומורה לאנגלית
בבית ספר התיכון לאומנויות עירוני א' שבתל אביב.
מיכאל קוצ'ין
פרופ' מיכאל קוצ'ין מרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב ועורך (יחד
עם פרופ' יואב פלד) את כתב העת המרחב הציבורי. תחומי המחקר של פרופ' קוצ'ין
הם אונטולוגיה פוליטית; רטוריקה; פוליטיקה וספרות; וניתוח השוואתי של מוסדות.
מבין פרסומיו: , Five Chapters on Rhetoric: Character, Action, Things, Nothing
and Art (Penn State, 2009); Gender and Rhetoric in Plato’s Political Thought
.(Cambridge 2002)
אורי רם
פרופסור אורי רם הוא ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת
בן גוריון. הוא מתמחה בסוציולוגיה של ידע, סוציולוגיה היסטורית ובחקר החברה
הישראלית. עם פרסומו נמנים הספרים הבאים: החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים
) 1993 , עורך(; שלטון ההון: החברה הישראלית בעידן הגלובלי ) 2004 , עורך משותף עם
ד. פילק(; אי־שוויון ) 2006 , עורך משותף עם נ. ברקוביץ(; הגלובליזציה של ישראל:
מקוורלד בתל אביב, ג'יהאד בירושלים ) 2005 (; הזמן של ה'פוסט': לאומיות והפוליטיקה
של הידע בישראל ) 2006 (; וכן הספרים הבאים באנגלית:
The Changing Agenda of Israeli Sociology: Theory, Ideology and Identity
1995); Israelis in Conflict: Hegemonies, Identities and Challenges (2004) ) עורך
משותף עם א. קמפ, א. יפתחאל וד. ניומן; The Globalization of Israel: McWorld in
Tel Aviv, Jihad in Jerusalem (2007); Israeli Nationalism: Social Conflicts and
the Politics of Knowledge (2010.
ראובן שפירא
ד"ר ראובן שפירא הוא מרצה בכיר לאנתרופולוגיה חברתית וסוציולוגיה במכללה
האקדמית הגליל המערבי. שפירא החזיק בתפקידי ניהול שונים בקיבוץ גן שמואל
שם נולד, הינו בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת תל־אביב, ושימש כמרצה במכללות
אקדמיות ובאוניברסיטה. שפירא הוא מחבר הספרים אנטומיה של ניהול כושל ו־
Transforming Kibbutz Research (New World Publishing, 2008). מאמריו ראו
אור בכתבי העת , Journal of Anthropological Research, Sociological Inquiry
Creativity and Innovation Management, Israel Social Science Research, Israeli
Sociology & Journal of Rural Cooperation, ובקבצי המאמרים Contemporary
Utopian Struggles (Aksant, 2001) & Perspectives on Israeli Anthropology
Wayne State University, 2010)). בימים אלה כותב שפירא ספר שיסכם את ממצאיו
אודות כשלים בניהול הקיבוצי והבין־קיבוצי.
אורנה ששון־לוי
מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת
בר־אילן. ששון־לוי שימשה כראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בשנים
2009-2011 . תחומי התמחותה הם יחסי מדינה, מגדר וצבא, מיליטריזם ואי־שוויון
חברתי, אשכנזיות ישראלית ותנועות חברתיות. ספרה, זהויות במדים: גבריות ונשיות
בצבא הישראלי (מאגנס והקיבוץ המאוחד, 2006) בוחן את הקשר המורכב בין זהויות
מגדריות לשירות צבאי ויחסו למבנה המרובד של אזרחות בישראל. מאמרה האחרון, “The
Military in a Globalized Environment: Perpetuating an ‘Extremely Gendered’
Organization”, פורסם ב־ Handbook of Gender, Work and Organization בהוצאת
2011 ,Blackwell/Wiley . מחקרה העכשווי (יחד עם עדנה לומסקי־פדר) עוסק במשמעות
של השירות הצבאי בסיפור חייהן של נשים בישראל.
